תלמידות ותלמידי השכבה הבוגרת של “בבלי ירושלמי״ חקרו אודות רחובות תל-אביב ושכונת מגוריהם.ן. במסגרת עבודת החקר שלהם.ן, התגלה כי 62 רחובות מתוך כ 2400 רחובות, נקראים על שם נשים. כפועל יוצא מעובדה זו, הציגו התלמידים.ות נשות מופת, שהשפיעו על חיי החברה, וראוי לציינן באמצעות רחוב על שמן. המלצותיהם.ן יימסרו לוועדת שמות הרחובות של עיריית תל-אביב, בתקווה שהדבר יחולל שינוי בתל אביב ובארץ כולה. שפה יוצרת מציאות, וזו תרומתינו לחברה שיוויונית.
אוגניה וינגרדוב
מאת: מיקה עיאש ומאיה סיקל
אוגניה וינגרדוב היא השופטת הראשונה בארץ ישראל. היא למדה משפטים בליטא ובפולין, בשנת 1935 היא עלתה לארץ ישראל, ובשנת 1939 החלה לעבוד כעורכת דין. עשר שנים אחר כך, היא החלה לכהן כשופטת, וב- 1979 מונתה לנשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה. כיהונה כשופטת הביא לתגובות רבות. במיוחד לאחר שבבית הדין ניצבה מולה עורכת דין אישה לראשונה. אנשים רבים חששו שרגש ורחמים מתעוררים מהר יותר אצל נשים, וניסו למנוע את הצטרפותן של נשים לתחום המשפטים. אבל אוגניה לא וויתרה ומהר מאוד הוכיחה שטענה זו אינה נכונה כאשר מונתה לנשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה.
מדוע אנו חושבות שצריך להיות רחוב על שמה?
אוגניה וינגרדוב נחשבת דמות מופת כיוון שהיא האישה הראשונה שכיהנה כשופטת בארץ ישראל, ושימשה דוגמה לנשים אחרות שרצו להיות שופטות, אך בתקופה ההיא זה לא היה מקובל. ולמרות שהיא אישה, היא הצליחה בכל זאת להגיע לתפקיד השופטת ונשיאת בית המשפט המחוזי מה שמעורר הערכה והשתאות. לכן היא נחשבת דמות מופת, כי למרות כל הקשיים והביקורות, היא לא וויתרה והלכה בכל הכוח למען המטרה שלה.
אורנה ברביבאי
מאת: שירה ראוכוורגר ושקד פז
אורנה ברביבאי היא חברת כנסת וקצינה לשעבר בצבא ההגנה לישראל. ברביבאי היא חברת כנסת במפלגת 'יש עתיד'. היא התגייסה לצבא ההגנה לישראל ושירתה בשנת 1981 עד 2014, כ 33 שנים. בנובמבר 2003 מונתה לשלישת פיקוד המרכז, היא הייתה השלישה הפיקודית הראשונה בתולדות צה"ל. בספטמבר 2005 קודמה לדרגת תת אלוף ומונתה לקצינת שלישות ראשית והייתה האישה הראשונה שמונתה למפקדת חיל שאינו חיל נשים. בדצמבר 2006 מונתה לראש חטיבת כח האדם בזרוע היבשה. ביוני 2008 מונתה לראש מטה אגף כח האדם. באותה שנה נבחרה על ידי העיתון 'גלובוס' לאחת הנשים המשפיעות ביותר בישראל. ב 23 ביוני 2011 מונתה לראש אגף כח האדם והועלתה לדרגת אלוף, ובכן הפכה לקצינה הראשונה בתולדות צה"ל בדרגה זו במינוי קבע.
מדוע אנו חושבות שצריך להיות רחוב על שמה?
לדעתנו אורנה ברביבאי היא דמות מופת וצריך להיות רחוב הקרוי על שמה מכיוון שלדעתנו היא תרמה לישראל רבות גם מבחינה צבאית וגם מבחינה פוליטית ועזרה לישראל בזמנים קשים כמו מלחמות חשובות ומבצעים חשובים ביותר.
אילנה דיין
מאת: שירה דברת והדר רביע
אילנה דיין היא עיתונאית, שדרנית ומנחת טלוויזיה עם תואר דוקטור במשפטים.
היא עובדת בתוכנית התחקירים בשם 'עובדה' בה היא משתתפת משנת 1993.
אילנה דיין קיבלה פרסים רבים, לדוגמה: בשנת 2008 קיבלה אילנה דיין אות הוקרה מקרן החדשה לישראל מכיוון שתרמה לקידום זכויות האדם בישראל.
ב-2015 אילנה זכתה בפרס סוקולוב בתחום התקשורת האלקטרונית על תחקירים מרשימים בתוכנית שלה 'עובדה'.
מדוע אנו חושבות שצריך להיות רחוב על שמה?
לדעתנו אילנה דיין היא דמות מופת וצריך להיות רחוב הקרוי על שמה מכיוון שבתוכנית שלה היא מראה דברים שביום יום לא מראים והיא עוזרת לאנשים שקרו להם מקרים קשים - אנשים שרימו אותם או שמחפשים עבודה בקורונה והיא עוזרת להם. אילנה תרמה לעמותות רבות, לדוגמה: היא תרמה לקידום זכויות האדם בישראל.
אילנה זכתה בפרסים רבים, כמו: ב- 2015 אילנה זכתה בפרס סוקולוב בתחום האלקטרוניקה, ב-2018 אילנה דיין קיבלה פרס ממפעל חיים בתחום הטלוויזיה ועל שיתוף הפעולה בתוכנית התחקירים שלה 'עובדה'.
בנוסף לכל אילנה דיין זכתה בפרס בשנת 2009 על איכות השלטון מטעם התנועה לאיכות השלטון בישראל.
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב העניקה תואר בפילוסופיה לאות כבוד לאילנה דיין.
אילנה דיין היא אחת מעיתונאיות הבכירות בישראל.
אליס מילר
מאת: עומרי בילורי, עומרי גורן, גיא לחיאני, אורי אלוני ויואב עזר
אליס מילר ביקשה להתקבל לקורס טיס של חיל האוויר בזמן שלמדה לתואר ראשון באווירונאוטיקה בטכניון אבל נדחתה רק בשל היותה אישה.(שנת 1994 )בעקבות כך פנתה מילר לבג''ץ בטענה נגד משרד הביטחון וצה''ל שלא היו מוכנים לקבלה למיונים לקורס טיס וזאת רק משום היותה אישה. את זה ביקשה אליס לשנות. בקשתה התקבלה בבג''ץ ובעקבותיה אף יצא תיקון לחוק שירות ביטחון, מינואר 2000, המעגן את זכותה של חיילת להתנדב למקצועות לחימה, וקובע את העיקרון לפיו לכל אישה יש זכות שווה לזכותו של גבר למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי, אלא אם כן הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד. התיקון לחוק אפשר לנשים להיות בקורס טיס ובתפקידי לוחמה אחרים בצבא.
בעקבות פנייתה של מילר לבג"ץ, היא קיבלה יחס מזלזל ושוביניסטי מצד גברים ואפילו נשיא המדינה באותו זמן, עייזר ויצמן, אמר לה "תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב".
אליס מילר עצמה התגייסה לקורס טייס אך לא עברה את הבחינות שנערכו בשלב המיון, בשל "מוטיבציית יתר". היא שירתה כקצינה בחיל האוויר ובשנת 2005 השתחררה מצה"ל בדרגת רב סרן על רקע הסתייגותה מתקיפות חיל האוויר.
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
לדעתנו אליס מילר היא דמות מופת מכיוון שבמאבקה על הזכות שלה להתגייס לקורס טיס היא פרצה את הדרך לשילוב נשים בתפקידי לחימה בצה"ל שעד אז היו חסומים לנשים רק בגלל המגדר שלהן. דבר זה תרם רבות לזכויות הנשים בצבא בפרט ובמדינת ישראל בכלל. במהלך המאבק שניהלה הראתה נחישות, דבקות במטרה וגם כשספגה בוז ולעג מהסביבה, לא ויתרה ולא הפסיקה להילחם עד שטענתה התקבלה.
לאור כל זאת אנחנו מחשיבים אותה כדמות מופת.
אסתר חיות
מאת: ינאי ראובני ופלג זייד
אסתר חיות הייתה עורכת דין ולאט לאט התקדמה. תחילה, התמנתה לשופטת בבית משפט השלום מערכאה זו, התקדמה במערכת בתי המשפט ומונתה כשופטת לבית משפט מחוזי. משם, אסתר גם מונתה לשופטת בבית המשפט העליון ומונתה לנשיאות בית המשפט העליון.
אסתר חיות היא דמות מופת בהישגים שלה, האישה הראשונה מכל תלמידי המשפטים באוניברסיטת תל אביב שמונתה לשופטת בית משפט העליון, נשים או גברים וכיום היא עומדת בראש בית המשפט העליון של מדינת ישראל.
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
ערכי דמוקרטיה: השופטת חיות קידמה את ערכי הדמוקרטיה בהרבה פסקי דין בין המפורסמות שבהן ההחלטה לשמור על עצמאות החלטות הממשלה בעניין מתווה הגז אז תמכה חיות בעמדת הרוב שצריך לבטל סעיפים מגבילים, כדי לאפשר בעתיד למדינת ישראל לבצע שינויים בחוק.
שוויון: השופטת חיות קידמה את השוויון בין עובדי המדינה וקבעה שכל עובדי המדינה יצאו לפנסיה באותו גיל וחובה לנהוג בעובדים באופן שוויוני בעניין קביעת גיל הפרישה (הפסקת העבודה). בפסק דין אחר, אסרה על אפליה ודרשה שיינתן יחס שוויוני לאלמנים ולאלמנות.
גילה אלמגור
מאת: אלונה עין-דור, שירי מילנר, עליזה בר אילן, יהונתן מלמד וגיא בירן
גילה אלמגור היא שחקנית, יוצרת ותסריטאית. בילדותה גדלה בעוני רב, ואביה נרצח עוד לפני שנולדה. כשהייתה בת 17 השתתפה במופע הראשון שלה. במהלך הקריירה שלה היא הופיעה בסרטים, הצגות תיאטרון ובכמה סדרות טלוויזיה, ברבים מהם בתפקידים הראשיים. היא ידועה כשחקנית שמסוגלת לגלם מגוון של דמויות בצורה משכנעת, כגון עובדת סוציאלית המנסה להתמודד עם העולה החדש ב"סאלח שבתי", זונה ב"מלכת הכביש", בעלת פאב קשוחה ב"החיים על פי אגפא" ואמא בעלת ליקוי נפשי ב"הקיץ של אביה", סרט זה מבוסס על ספר שהיא כתבה אשר מספר את סיפור ילדותה.
גילה אלמגור מכונה "הגברת הראשונה של הקולנוע הישראלי", ולאורך השנים הוזמנה לשמש כשופטת בפסטיבלי סרטים בינלאומיים.
במהלך הקריירה שלה היא גילה זכתה בפרסים רבים: פרס ישראל בתחום הקולנוע, פרס אופיר למפעל חיים, פרס כינור דוד לשחקנית השנה בתיאטרון (5 פעמים) ולשחקנית השנה בקולנוע (4 פעמים).
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
אנו רואים בגילה אלמגור דמות מופת בגלל השפעתה ותרומתה הרבה לתרבות הישראלית.
גילה אלמגור
מאת: עדי טגנסקי ואביב לב
גילה אלמגור היא אישה רבת פעלים, היא שחקנית טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון.
היא גם יזמה סרטים והפיקה אותם ובנוסף לכך, היא גם זמרת וסופרת.
היא זכתה בכינוי "מלכת הקולנוע הישראלי" ושיחקה ב-למעלה מ 50 סרטים.
דומאות של סרטים בהם שיחקה: מלכת הכביש, הקיץ של אביה (בסרט זה יש חלקים מילדותה של אלמגור), אמי הגנרלי, מבצע יונתן ועוד.
גילה כתבה בנוסף גם חמישה ספרים:
"הקיץ של אביה"- תיאור ילדותה
"עץ הדומים תפוס"-תיאור ימי נעוריה בפנימיית הדסים
"אלכס לרנק דפי ואני"- סיפור לבני נוער על אהבה וחברות
"הילדה מן החלומות"- סיפור על ילדה מאומצת מוויאטנם
"כוכבים יש רק בשמיים"-סיפור חייה של גילה אלמגור
מדוע אנו חושבות שצריך להיות רחוב על שמה?
למרות גילה, אלמגור ממשיכה לשחק בסרטים, סדרות והצגות ומשחקת בצורה הטובה ביותר. אנחנו לא יכולות לדמיין את המשחק הישראלי בלעדיה.
היא משחקת ושיחקה במקומות רבים ולאור זה, היא דמות מופת ומגיע לרחוב להיות קרוי על שמה רחוב.
בנוסף, לדעתנו אלמגור היא דמות מופת מכיוון שרובנו אוהבים את סדרות הנוער הנפלאות שהיא לקחה בהן חלק. היא גם מתנדבת בעמותות לחולי סרטן ודבר זה יפה מאוד וראוי להערצה. בנוסף לכך היא גם כותבת ספרים מרשימים, מרגשים ומעניינים במיוחד.
גל גדות
מאת: ליאן כץ מורנו ולי הניג
גל גדות הייתה דוגמנית בשנת-2004 בגיל 18 וחצי חתמה בסוכנות הדוגמנות של לוק ולאחר מכן ייצגה את ישראל בתור מיס יוניברס. בראיון לחדשות אמרה "לא רציתי לזכות. חשבתי שזאת אחריות גדולה מדי לבחורה בת 18-19, החלטתי שאני לא רוצה להתקדם בתחרות הזאת. העמדתי פנים שאני לא יודעת אנגלית ולבשתי בערך את כל הדברים הלא נכונים. ניצחתי מהפסד שלי."
גל זכתה לפרסום עולמי לאחר שגילמה את דמותה של ג'יזל ישר בסרט 'מהיר ועצבני'.
גל גדות שיחקה גם בתור דמותה של וואנדר וומן וזו הפעם הראשונה ששחקנית ישראלית הגרה בישראל זכתה לשחק בתפקיד הראשי בסרט הוליוודי.
גל גדות השתתפה גם בסרטים: באטמן נגד סופרמן וליגת הצדק.
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
גל גדות לדעתנו היא דמות מופת וצריך שיהיה רחוב הקרוי על שמה מכיוון שהיא מהווה השראה לבנים ולבנות שאף פעם לא מוותרים גם אם הדרך להצלחה קשה בסוף מצליחים בכל הכוח. בנוסף, גל גדות לא מוותרת על אף הזדמנות להראות אהדה ואהבה לישראל ומפרסמת באופן שוטף פוסטים הקשורים לתמיכה שלה בישראל ובפעולותיה.
.jpg)
גל גדות
מאת: זיו לב, אריאל הרמלין וגיא לוי
גל גדות היא דוגמנית, שחנית בארצות הברית. בשנת 2004 בגיל 18 וחצי, מיד לאחר זכייתה של גדות בתואר "מלכת היופי של ישראל", הוחתמה בסוכנות הדוגמנות לוק וכך התחילה קריירת הדוגמנות שלה.
באוגוסט 2007 לוהקה לתפקיד הראשי בסדרת הדרמה הישראלית "בובות" בערוץ HOT3 בתור בחורה דתייה בשם מרים (מרי) אלקיים.
גל גדות משמשת כאחת ממפיקי הסרט "וונדר וומן 1984" בכיכובה, אשר יצא לקולנוע ב-25 בדצמבר 2020.
מרוב פרסומה הוזמנה גל לתוכניות במדינות רבות בעולם. ותמיד מצאה מקום לדבר על ישראל ולומר כמה מילים טובות.
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
לדעתנו, גל גדות דמות מופת בזכות הכבוד, המקום והייצוג שהיא נותנת לנו בחו״ל, גל גדות זכתה בתרות היופי של ישראל, כך שלא הייתה צריכה להתגייס בשל התחרות, אך בחרה להתגייס שזה מראה כמה היא קשורה למדינת ישראל.
גל נחשבת דמות מופת מכיוון שהיא עוסקת בשוויון נשים בכך שהיא מראה העצמה נשית שהיא מראה שגם נשים יכולות להגיע רחוק
למרות הסטיגמות הקיימות.
בצוק איתן, גדות העלתה פוסטים ברשתות החברתיות שמעודדות ומרגיעות את מדינת ישראל, כמו כן, גל גדות היא השראה לילדים וילדות בארץ ישראל.
גל מתארחת בתוכניות רבות בעולם ותמיד מייצגת את הצד האמיתי של מדינת ישראל בעקבות הפגיעה בארץ ישראל מצדדים אחרים
גלילה רון פדר עמית
מאת: עדן סררו, יונתן בראון, בן שחם ואנונו ואופיר הובר
.png)
גלילה רון פדר עמית היא אחת מהסופרות הכי מפורסמות בישראל. היא פרסמה למעלה מארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. אביה היה מנהל בנק ואמא הייתה מורה. היא סיימה את המגמה הביולוגית של בית הספר הריאלי בחיפה. בתקופת שירותה בנח"ל ריכזה את צופי נהריה ואח"כ עבדה עם ילדי קיבוץ בחן. לאחר שחרורה מצה"ל למדה ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנה 1972 לשנה-1979. היא שמשה כאם אומנת לעשרה ילדים, ובמקביל היא פרסמה ספרים וכתבה ספרים לילדים.
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
גלילה רון פדר עמית היא דמות מופת בעינינו מכיוון שהיא דמות העוזרת לזולת, דוגמה לכך היא העובדה ששמשה כאם אומנת לילדים ממשפחות הרוסות. בנוסף, יצירותיה הפכו ליצירות קלאסיות וחשובות עבור ילדים ומתגברים. רבים מספריה משתייכים לסוג הספרות "ספרות בעיה" - ספרים ראליסטיים, אשר במרכזם עומדים ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה.
דבורה עומר
מאת: יואב דורון, איתמר כהן, יונתן קרן, יובל חרחס ודניאל דינר
דבורה עומר נולדה למשה מוסנזון וללאה שרשבסקי. ההורים שלה התגרשו כשהייתה עוד ילדה. אמה של דבורה נפטרה כשדבורה הייתה בת 11, סיפרו לה שאמה התאבדה אך מסתבר שזה היה רק סיפור כיסוי לכך שאמה נהרגה בתאונת אימוני ירי של ארגון 'ההגנה'.
דבורה עומר זכתה במגוון רב של פרסים על פעילותה בתחום הספרות לילדים ונוער
בשנת 2006 הוענק לדבורה פרס ישראל על תרומתה לתרבות הישראלית.
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
לדעתנו דבורה עומר היא דמות מופת וצריך להיות רחוב הקרוי על שמה מכיוון שהיא כתבה ספרים רבים וזכתה בפרסים רבים, לדוגמה פרס ישראל שזכתה בו בשנת 2006 זהו פרס יוקרתי במיוחד, פרס כזה מוענק בכל שנה והוא נוגע בתחומים רבים.
בנוסף, היא זכתה בעוד פרסים רבים ומרשימים, כגון פרס למדן, פרס יציב, פרס ישראל ועוד.
רבים מספריה הם ביוגרפיות העוסקות בדמויות מתולדות הציונות והיישוב העברי שכתבה לבני נוער, כמו: הבכור לבית אב"י ושרה, גיבורת ניל"י.
היא תרמה הרבה מאוד לחינוך ולילדים מכיוון שהיא כתבה מגוון של ספרים המתאימים לכולם ובכך הידע של הילדים התפתח בצורה טובה יותר.
דנה אינטרנשיונל
מאת: שחר ונדרוב, הדר ענתות, ניצן כרמל, תהל גולן וסופי גינזבורג
דנה אינטרנשיונל זמרת ישראלית פופולרית.
באפריל 1993 יצא אלבומה הראשון . האלבום הביא לחשיפתה בפני הקהל הרחב. בין השירים הבולטים באלבום נמצאים "פטה מורגנה", "דנה אינטרנשיונל" ו"משחק הדמעות". באותה שנה פורסם כי דנה אינטרנשיונל הפכה למפורסמת במדינות ערב, שם נאסר להפיץ את אלבומיה. פורסם שלמעלה מחמישה מיליון עותקים של האלבום וקלטת שדרים של "סעידה סולטנה" נמכרו בצורה פיראטית במדינות אלו מבלי לחשוף את היותה ישראלית וטרנסג'נדרית.
ב-24 בדצמבר 1993 הופיעה אינטרנשיונל לראשונה בתוכנית "סיבה למסיבה" ושם התגלתה לקהל הרחב. ב-1994 הוציאה את אלבומה השני, אומפטמפה. האלבום כלל להיטים רבים, בהם "ישנן בנות" "אני לא יכולה בלעדיך", "נוסעת לפטרה" ועוד. שיריה זכו להשמעות רבות בתחנות הרדיו ולהצלחה במצעדי הפזמונים. היא זכתה בתואר זמרת השנה במצעד הפזמונים השנתי ה'תשנ"ה של רשת ג'.
ב1998 זכתה באירוויזיון עם שירה "דיוה". דיווה" היה לשיר זוכה האירוויזיון הראשון מזה שנים שדורג במצעדים ברחבי אירופה ואף הגיע למקום ה-11 במצעד הבריטי. בארץ הופיע השיר באלבום האוסף של אינטרנשיונל שנקרא אף הוא "דיווה".
מדוע אנו חושבות שצריך להיות רחוב על שמה?
דנה אינטרנשיונל דמות מופת לדעתנו משום שקידמה את המודעות לקהילת הלהט"בים, ובעקבותיה הרבה אנשים קיבלו ביטחון ויצאו מהארון. בעקבות תחושת של חוסר התאמה בין מינה הביולוגי לבין זהותה המגדרית כאישה, דנה החלה בתהליך התאמה מגדרית מזכר לנקבה ועל הבמה הזדהתה כ"דנה אינטרנשיונל".
הזכייה באירוויזיון הפכה את דנה אינטרנשיונל לנציגה בולטת של הקהילה הלהט"בית ושל קהילת הטרנסג'נדרים בפרט, וכך עזרה לאנשים רבים.
דנה אינטרנשיונל
מאת: תמר זילברשטיין ונגה עודד
בדצמבר 1995 פורסם שדנה אינטרנשיונל תשתתף בקדם האירוויזיון 1996, לאחר מכן נודה שדנה דחתה את השתתפותה ורצתה בכל זאת להתמודד עם שיר אחר או לחן חלופי.
ב 1997 ועדת הערוץ הראשון החליטה לשלוח את דנה לאירוויזיון.
בסופו של דבר באירוויזיון 1998 דנה התמודדה וזכתה עם השיר המפורסם "דיווה".
הזכייה הפכה את דנה אינטרנשיונל לבולטת יותר בקהילתה.
בשנת 2009 השתתפה בתוכנית הטלוויזיה 'כוכב נולד' כשופטת למשך כשתי עונות,
בנוסף שנת 2009 הייתה שנה גדולה עם המון אירועים מיוחדים בשביל דנה.
מדוע אנו חושבות שצריך להיות רחוב על שמה?
דנה היא דמות מופת וצריך להיות רחוב הקרוי על שמה משום שהיא מעבירה מסר חשוב לחברה, היא מספרת כשנולדה הייתה בן והחליטה לעשות שינוי מין. דנה משמשת דוגמה מדהימה לקהילתה, ברגע שדנה זכתה באירוויזיון דבר זה נתן לעוד הרבה אנשים ביטחון עצמי.
ציטוט מדבריה של דנה: "כשהייתי בת 16 היו פונים אליי כאישה ולא כגבר, גם התאפרתי ולאט לאט הבנתי שאני נשית מדי כדי להיות גבר. אני לא יכולה לדמיין אותי כגבר, קשה להסביר, מעולם לא החשבתי את עצמי כגבר, זה מי שאני" (נלקח מוויקיפדיה מהעמוד דנה אינטרנשיונל).
כמה חודשים לאחר הזכייה בחרו המגזין האמריקאי 'טיים' בדנה אינטרנשיונל כאחת מחמש הנשים המשפיעות הגדולות בעולם של אותה שנה.
יעל ארד
מאת: גל חג'ג'
יעל ארד החלה להתאמן בג'ודו מגיל 8. יעל ארד השתייכה לאורך הקריירה שלה למועדון הג'ודו מכבי תל אביב והחלה את דרכה תחת הדרכת המאמן מוני אייזיק. בהיותה בת 22, מינתה את דני לאופולד למאמנה, ויחד אתו פרצה דרך והפכה לג'ודאית עולמית. יעל ארד זכתה בהמון אליפויות שונות בג'ודו.
באליפות אירופה בג'ודו שנערכה בהלסינקי בשנת 1989 זכתה יעל ארד במדליית ארד.
בשנת 1991 זכתה במדליית ארד באליפות העולם שנערכה בברצלונה, ספרד. בנוסף, באותה שנה זכתה באליפות אירופה שנערכה בפראג, צ'כיה. בשנת 1992 זכתה במדליית זהב בטורניר פריז היוקרתי. יעל ארד השתתפה באולימפיאדת ברצלונה (1992) בתחרות הג'ודו עד 61 ק"ג שהתקיימה ב-30 ביולי. היא הגיעה עד לגמר כשהיא מנצחת בחצי הגמר את אייקוף הגרמנייה, אלופת העולם הבלתי מנוצחת עד אז. בגמר הפסידה לצרפתייה קתרין פלורי בהחלטת שופטים לאחר קרב צמוד שהסתיים ללא ניקוד. זכייתה במדליה האולימפית הייתה הזכייה הראשונה אי פעם של ספורטאי ישראלי במדליה אולימפית. הישגה הביא לסיומה של תקופה ארוכה בת 40 שנה בה ישראל לא זכתה במדליה אולימפית. יעל ארד הקדישה את המדליה האולימפית הראשונה לישראל לזכרם של חללי מינכן. בשנת 1993 יעל ארד הוכתרה לאלופת אירופה שנערכה באתונה, יוון ביום הולדתה ה-26, באותה שנה זכתה גם במדליית כסף באליפות העולם שנערכה בהמילטון קנדה.
באולימפיאדת אטלנטה 1996 סיימה יעל ארד במקום החמישי, לאחר 4 ניצחונות כשהיא מפסידה בקרב על מדליית ארד למתחרה קוריאנית. את האולימפיאדה הצליחה כשהיא נאבקת במחלת הנשיקה שהקשתה עליה לתפקד ובעקבותיה פרשה מספורט תחרותי בגיל 29.
בסה"כ זכתה יעל ארד ב- 24 מדליות בטורנירים דרגA מתוכן 7 מדליות זהב, 8 מדליות כסף ו-9 מדליות ארד. בשנת 2018 קיבלה יעל ארד את התואר "ספורטאית ה-70" ממשרד התרבות והספורט.
מדוע אני חושב שצריך להיות רחוב על שמה?
יעל ארד היא דמות מופת מכיוון שהביאה לישראל המון גאווה וכבוד בכך שזכתה ב-24 מדליות שונות.
יעל ארד זכתה במדליה האולימפית הראשונה של ארץ ישראל.
ועשתה את זה כאישה והראתה שגם נשים יכולות.
תרמה לארץ ותרמה לספורט הישראלי.
ירדן ג'רבי
מאת: יואב נצר, יואל הורטון, גיא דוידוביץ ואורי ליטוין
ירדן גֶ'רְבִּי נולדה ב-8 ביולי 1989 בכפר סבא וגדלה בנתניה. ירדן היא ג'ודוקא מקצועית והיא זכתה במדליית זהב. ירדן התחילה להתאמן בג'ודו מגיל 6 ונשרה מבית הספר בגיל 16 לטובת האימונים שלה בג'ודו.
ב 2008 ירדן זכתה במדלייה הראשונה שלה באליפות אירופה.
ב 2011 באליפות העולם ירדן ג'רבי נפסלה עקב פסילה טכנית וכך פספסה את האולימפיאדה.
באליפות אירופה של 2012 ירדן זכתה במדליית כסף.
באוגוסט 2013 זכתה ירדן ג'רבי במדליית זהב באליפות העולם ריו דה ז'נרו.
ירדן הייתה כל כך משמעותית לענף הספורט ג'ודו שיש על שמה מהלך: חניקת ג'רבי.
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
לדעתנו ירדן ג'רבי היא דמות מופת וצריך להיות רחוב הקרוי על שמה מכיוון שיש לה הרבה הישגים וגם היא עשתה לא מעט טעויות - היא למדה מהטעויות שלה וגם כשהפסידה במרחק של קרב אחד מהאולימפיאדה היא המשיכה, לא וויתרה ובסוף זכתה.
בנוסף לכך ירדן ג'רבי עברה הרבה בחייה: ''לפעמים חזרתי הביתה, חייכתי לאמא והלכתי לחדר לבכות''. (ציטוט מתוך ''הישרדות'').
ירדן ג'רבי זכתה בהרבה מדליות ושיאים ולכן אנחנו חושבים שצריך להיות רחוב הקרוי על שמה. מעל הכל ירדן ג'רבי היא מודל לחיקוי וגאווה ישראלית.
לאה ניקל
מאת: שירה שליט, שירה פרג, לירון ספטון ואיתמר לירן
לאה ניקל הייתה אמנית ישראלית בסגנון ״טאשיזם״ (מופשט). היא השתמשה בטכניקות רבות כגון חריטה, ציור באצבעות, טפטוף ושרבוט. יצירותיה המפורסמות הן ״הפרפר״ ו״הנשיקה״. בגיל 55 היא עזבה את משפחתה כדי להתגורר בפריז כדי לקדם את הקריירה שלה בתחום האמנות. ניקל זכתה בפרסים רבים, וביניהם: פרס משרד החינוך והתרבות שנת 1968, פרס סנדברג ממוזאיון ישראל לשנת 1972 ופרס דיזינגוף לשנת 1982.
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
לדעתנו לאה ניקל היא דמות מופת מכיוון ששינתה את האומנות הישראלית והשפיעה רבות על התרבות והחינוך בארץ. היא גם הייתה פורצת דרך בסגנון ציוריה, ששילבו סגנוני אומנות שונים. אנו רואים במעשה עזיבת משפחתה ועבירתה לפריז, ניו יורק ורומא בשביל קידום הקריירה שלה מעשה פמיניסטי כיוון שזה מעשה עצמאי ולא מקובל.
לולה בר-אבנר
מאת: אופיר רביד, נועם דודאי, יונתן פז ויעל צור
לולה בר אבנר הייתה מעצבת אופנה ישראלית. שתקופת פעילותה העיקרית הייתה בשנות ה-40' ושנות ה-50', היא כונתה בכינוי "המלבישה הלאומית", והשפעתה על תעשיית האופנה בישראל ניכרת עד היום. היא קיבלה חינוך בתנועה הציונית "תכלת לבן", ולאחר מכן עברה לאקדמיה לאומנות ועיצוב בפראג, שאותה סיימה בהצטיינות.
את דרכה בעולם האופנה, התחילה בתל אביב, בדירה הראשונה שלה, שם פתחה סטודיו, והעסיקה בו שלוש עובדות. לקוחותיה הראשונים היו נשות הבריטים, ונשים ערביות עשירות שבאו אליה מיפו, קהיר וביירות.
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
אנו רואים בלולה בר אבנר דמות מופת בגלל שהיא ראתה בהלבשתן של נשות הארץ בשנות ה40' שהיו חלוצות מהעליות השנייה והשלישית משימה לאומית, ובנוסף אליהן הלבישה גם את נשות ההנהגה ושחקניות שייצגו את ישראל בחו"ל ובאירועים בארץ.
במשך השנים תפרה בגדים גם לאליטה בישראל, והלבישה אותן בסגנן שלא היה מקובל בארץ.
בשנת 1957, עיצבה את מדי אל על, והעיצוב שלה זכה בפרס הראשון בתחרות שהתקיימה בציריך.
בהמשך הדרך, עיצבה גם את מדי הדווריות של דואר ישראל, ואת המדים של החיילות והקצינות בצה"ל.
לינוי אשרם
מאת: שחר גולן, שחר בינסקי, איתי גרינשפן ויובל וולקר
לינוי אשרם היא המדליסטית האולימפית הישראלית הראשונה שזכתה במדליה בתחרות הקרב באליפות עולם בהתעמלות אומנותית. לינוי התגייסה לצה"ל ב2017 במעמד של ספורטאית מצטיינת. עד כה זכתה ביותר מ47 מדליות. ללינוי יש תואר בחינוך חברה וספורט.
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
לדעתנו לינוי אשרם היא דמות מופת מפני שהיא הראשונה שזכתה בתואר מדליסטית אולימפית בהתעמלות אומנותית בישראל. כבר בגיל 12 החלה להשתתף בתחרויות בינלאומיות ועבדה קשה מאוד כדי להגשים את חלומה.
מרים בן פורת
מאת: שירה פוזיילוב
נולדה בוויטבסק (כיום בלארוס) גרה במשפחה בת שבעה ילדים שלוש בנות וארבע בנים. אביה היה סוחר ויצרן אחותה היא אדריכלית בלהה שרגנהיים. המשפחה עברה לקובנה שבליטא זמן קצר לאחר לידתה של מרים. בשנת 1945 סיימה את לימודי המשפטים והוסמכה כעורכת דין. הייתה שופטת בבית המשפט העלון ובנוסף הייתה מבקרת המדינה בשנות התשעים של המאה העשרים, בתפקיד זה היוותה גורם בעל השפעה ופעלה למנהל תקין בכל מוסדות השלטון. הדוחות שפרסמה עוררו הד נרחב בציבור. מרים בן פורת הייתה האישה הראשונה בתפקידים אלו במדינת ישראל.
בשנת 1991 הוענק למרים בן פרות פרס ישראל למפעל חיים.
מדוע אני חושבת שצריך להיות רחוב על שמה?
בכל התפקידים שמרים בן פורת מלאה (שופטת, פרופסור, מבקרת) היוותה גורם בעל השפעה. מרים הייתה האישה הראשונה בתפקידים אלו ונחשבת לפורצת דרך לנשים רבות אחריה.
מרים תרמה לערכי הדמוקרטיה בכך שנלחמה בשחיטות, והוציאה דוחות נוקבים.
מרים קידמה שוויון בין נשים לגברים בכך שהייתה האישה הראשונה בתפקידים אלו בתקופה שנשים לא היו בתפקידים בכירים.
מרים קידמה מעורבות חברתית ויצרה דיון ציבורי נרחב לדוחות שכתבה במשרד מבקר המדינה שעסקו במינויים פוליטיים מתן כספים ייחודיים והתנהלות שלטונית מושחתת.
מרים בן פורת
מאת: נעמה שפרינצק, אלה קימל ואביגיל מהדב
1918-2012 הייתה שופטת בית המשפט העליון ומבקרת המדינה בשנות ה-90.
בשנת 1991 בן פורת קיבלה פרס "מפעל חיים".
היא הייתה האישה הראשונה שמילאה את תפקידים אלו במדינת ישראל.
בן פורת לימדה באוניברסיטה העברית ואף הגיעה לדרגת פרופסור חבר.
בשנת 1971 מונתה ליושבת ראש ועדת העררים ובמקביל לכס השיפוט.
בשנת 1983 התמנתה בן פורת ל"ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון" שערך התפקיד מאוד חשוב.
בשנת 1988 פרשה מרים בן פורת מכס השיפוט ובשנה זו הדליקה משואה ביום העצמאות.
באותה השנה שפרשה מכס השיפוט, מונתה לתפקיד "מבקר מדינה".
המבקר עורך ביקורות במדינה ושומר על סדר המדינה .היא שירתה בתפקיד זה במשך עשור. בתקופת כהונתה כמבקרת המדינה, היוותה בן-פורת גורם בעל השפעה ופעלה למנהל תקין בכל מוסדות השלטון. היא נחשבה כמי שיצקה תכנים חדשים למוסד המבקר, וכמי שעוררה את המשרד להיות בעל תפקיד אפקטיבי במלחמה בשחיתויות השלטון והמנהל הציבורי. בין היתר, היא אילצה את המפלגות השונות לפרסם את רשימות התורמים להן, וביקרה את צה"ל על כך שמסיכות הגז שחילק ערב מלחמת המפרץ הראשונה לא היו יעילות דיין.
הדו"חות שפרסמה עוררו הד נרחב בציבור, במיוחד הדו"ח של שנת 1992, שצייר תמונה קשה של התנהלות שלטונית מושחתת, מינויים פוליטיים ומתן כספים ייחודיים. דו"ח זה נוצל על ידי מפלגת העבודה בתעמולת הבחירות לכנסת ה-13.
שנת 1991 הוענק לבן-פורת פרס ישראל למפעל חיים. בשנת 2004 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים".
מדוע אנו חושבות שצריך להיות רחוב על שמה?
לדעתנו דמות זו היא דמות מופת מהסיבות הבאות:
בן פורת הייתה האישה הראשונה שמילאה את תפקיד שופטת בית המשפט העליון ומבקרת המדינה,
מכיוון שהיא פרצה דרך בתחום המשפטנות לדעתנו מגיע לה להיות דמות מופת והיא ראויה להערכה רבה.
כאשר בן פורת התמנתה לתפקיד שופטת בית המשפט העליון, גברים שהיו אז בתפקיד גבוה ממנה לא הבינו איך ניתן למנות אישה לתפקיד כזה ובעקבות זאת קנאו ואף לעגו לה והיא, התעלמה והמשיכה בדרכה מבלי שיפריעו לה וזה מעורר השראה ומחשבה.
הדו"חות שפרסמה עוררו הד נרחב בציבור, במיוחד הדו"ח של שנת 1992, שצייר תמונה קשה של התנהלות שלטונית מושחתת, מינויים פוליטיים ומתן כספים ייחודיים.
בשנת 1991 הוענק לבן-פורת פרס ישראל למפעל חיים. בשנת 2004 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים".
מרסל ניניו
מאת: אריאל מור יוסף
מרסל ניניו (2019-1929)
מרסל ניניו הייתה מרגלת שפעלה במצרים מגיבורות "מבצע סוזאנה".
ניניו הייתה פעילה בסניף השומר הצעיר במצרים. באותה העת חיפשו מתנדבים בעלי רוח ציונית, ונוצר קשר בינה לבין שלמה הילל שהיה דיפלומט באותו הזמן, היא הצטרפה לרשת הריגול שהוקמה במצרים. תפקידה היה להעביר חבילות בין החוליות שבקהיר ואלכסנדריה.
חברי הרשת פעלו מספר שנים, וביולי 1954 החלו חבריה לבצע פעולות חבלה במטרה לשבש את יחסיה של מצרים עם בריטניה וארה"ב. תקלה גרמה לחשיפת אחד מחברי החוליה שהובילה לחשיפה ומעצר החברים. בישראל הפרשה זכתה לכינוי "עסק ביש" וישראל הטילה איפול כבד על הפרסום. מרסל ניניו נידונה ל 15 שנות מאסר.
אף על פי שרוב הזמן הייתה מבודדת בכלא, היא פעלה ויזמה הקמת קבוצת כדורסל לאסירות, שיעורי ריקוד, סריגה, התנדבות במרפאת בית הכלא ועוד. רק כך, הצליחה להתמודד עם החיים בבית הסוהר.
לאחר שחרורה הגיעה ארצה והוענקה לה דרגת סגן אלוף בחיל המודיעין. היא למדה עברית באולפן ולאחר מכן ספרות אנגלית, ספרות אמריקאית ותולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1988 נבחרה מרסל ניניו להדליק משואה יחד עם 11 מדליקיי המשואות בטקס פתיחת יום העצמאות ה-40 למדינת ישראל.
מדוע אני חושב שצריך להיות רחוב על שמה?
לפי דעתי מרסל ניניו היא דמות מופת בגלל שהיא עשתה דברים מועילים והקריבה את חייה למען בטחונה של ישראל.
ניניו בעזרת הנחישות שלה הצליחה לשרוד בכלא, דבר שיכול להוות דוגמא לאסירות נוספות. היא גם עזרה לאסירות ויזמה פעילויות.
להיות מרגלת זה תפקיד לא פשוט מכיוון שצריך להיות מרוכז ולהתכונן לכל דבר מפתיע שהולך לקרות, וגם להיות רחוק מהמשפחה.
אין הרבה אנשים שמוכנים להקריב את חייהם למען מדינת ישראל.
נחמה ריבלין
מאת: מילה מור ואנסטסיה גלימובה
נחמה ריבלין תרמה במהלך השנים להגברת המודעות לשמירה על הטבע ועל בעלי החיים בישראל. נחמה שחררה נשרים ועופות דורסים בחזרה לטבע ואפילו היא פתחה את גינת בית הנשיא לאימוץ כלבים חסרי בית.
מדוע אנו חושבות שצריך להיות רחוב על שמה?
אנחנו בחרנו בנחמה ריבלין כי: היא עניינה אותנו וגם סיקרנה ורצינו לדעת עליה מידע ולדעתנו היא דמות מופת כי: היא עזרה המון לזולת ולבעלי חיים ובעיקר לטבע ועשתה המון ועזרה להרבה אנשים וילדים ולדעתנו זה ממש מקסים וכל הכבוד לה על זה. ובנוסף היא נפגשה עם 16 נשים שהותקפו מינית ודיברה איתם.
נחמה ריבלין
מאת: עומר חריף, נבו דינר, שי טאיב ואור אטיאס
נחמה ריבלין ז"ל (2019-1945 ( אשת נשיא המדינה, ראובן ריבלין. החלה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. עם סיום הלימודים קיבלה תואר ראשון בביוטכנולוגיה ובזואולוגיה, יחד עם תעודת הוראה במדעי הטבע. במשך שנים ארוכות עבדה באוניברסיטה העברית כמזכירה מדעית במכון למדעי החיים. תחילה עבדה כמזכירה במחלקה לזואולוגיה, ואחר כך במחלקת אקולוגיה.
בשנת 1971 נישאה לראובן ריבלין ולהם שלושה ילדים משותפים. ריבלין נחשפה לציבור הרחב לאחר בחירות 2014 לנשיאות ישראל. במהלך כהונתה כרעיית הנשיא פעלה למען אימהות שכולות וקידום נושאים שונים כמו איכות הסביבה וילדים פגועים.
היא אירחה במשכן הנשיא כ-200 פעילי אקים במטרה לקדם את התמיכה בילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. כמסר של שלום וסובלנות, היא אירחה יחד עם בעלה תלמידים ומורים מהמרכז "יד ביד: המרכז לחינוך יהודי ערבי בישראל" בבית הנשיא לאחר שבית הספר שלהם הוצת
בחודש מרץ 2016 נפגשה ריבלין עם 16 נשים שהותקפו מינית ושהסכימו לחשוף את סיפורן בפומבי בבית הנשיא.
בשנת 2018 ייסדה ריבלין את פרס רעיית נשיא המדינה לשירה עברית והשתתפה בדיבוב הסרט "הדוב פדינגטון 2".
ריבלין סבלה במשך שנים מפיברוזיס ריאתי, והמשיכה בפעילותה הרבה למען החברה.
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
נחמה ריבלין היא דמות מופת משום שהייתה בעלת לב רחב ועזרה למאות ילדים ונתנה עוד תקווה לילדים עם מוגבלויות .היא פעלה להעלאת המודעות לאלימות נגד נשים. היא פתחה את הלב ובאה לחגוג את חנוכה עם חיילי צה"ל. נחמה ריבלין הייתה דמות מופת משום שלמרות סבלה ממחלתה הקשה, המשיכה בפעילותה למען החברה.
עדה יונת
מאת: הילה כהן, תמר סולומון, גילי נטע, נועה יצחקוב וליאן גת
עדה יונת היא כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009. ביוכימאית ישראלית, פרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע, המתמחה בקריסטלוגרפיה של חלבונים. מחקריה עוסקים במבנהו ובפעולתו של הריבוזום.
בשנת 1959 לאחר שירותה הצבאי התחילה בלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים ולמדה לתואר בוגר בכימיה ותואר מוסמך בביוכימיה וביופיזיקה. לאחר מכן קיבלה תואר דוקטור בהצטיינות במכון ויצמן למדע. בעבודת הדוקטורט שלה היא עסקה באפיון המבנה של קולגן ברזולוציה גבוהה באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. עם סיום הדוקטורט, ב-1968 היא יצאה לפוסט דוקטורט בארצות הברית, אוניברסיטת קרנגי מלון וב-. MIT לאחר שובה לישראל ב-1970 החלה לעבוד כחוקרת במכון ויצמן למדע, שם היא עובדת עד היום. במקביל ייסדה את המעבדה הראשונה בישראל, והיחידה במשך כעשור, קריסטלוגרפיה של חלבונים. ב-1984 מונתה לפרופסור חבר במכון, במחלקה לביולוגיה מבנית, ב-1988 מונתה לפרופסור מן המניין. בשנים 1988–2004 עמדה בראש מרכז מזר לביולוגיה מבנית, ומשנת 1989 היא עומדת בראש מרכז קימלמן להיערכות ביומולקולרית.
מדוע אנו חושבות שצריך להיות רחוב על שמה?
עדה יונת היא דמות מופת משום שהיא שינתה הרבה מאוד דברים במדע והעצימה את הנשים והראתה שנשים יכולות לעסוק במדע . היא הגיעה להישגים מרשימים ביותר באמצעות עבודה קשה.
עדה יונת היא דמות מופת בזכות פריצת הדרך המדעית שלה, וזכייתה בפרס נובל וגם בזכות העובדה שהיא ייסדה את המעבדה הראשונה בישראל, והיחידה במשך כעשור, לקריסטלוגרפיה של חלבונים.
עדה יונת
מאת: ברי עמרמי והדר ברקוביץ
עדה יונת היא כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, במשותף עם ונקטרמן רמאקרישנן ותומאס סטייץ.
יונת נולדה ב- 22 ליוני 1939 בשכונת גאולה שבירושלים, ישראל, כיום היא בת 81.
עדה יונת למדה בבית הספר היסודי בשכונת בית הכרם שבירושלים. היא התייתמה מאביה בגיל 11, ובשנת 1953 עברה עם אמה ואחותה לתל אביב, שם השלימה את לימודיה התיכוניים ב"תיכון חדש", תוך שנדרשה לעבוד כדי לסייע למשפחתה. היא ביוכימאית ישראלית, פרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע. יונת מתמחה בקריסטלוגרפיה (תחום ניסויי העוסק בקביעות סידור האטומים במוצקים) של חלבונים. מחקריה עוסקים במבנהו ובפעולתו של הריבוזום (מבנה תוך-תאי המצוי בתאי כל היצורים החיים ואחריי ליצירת החלבונים בתא). עדה יונת התפרסמה בעבודתה פורצת הדרך בתחום פענוח המבנה המרחבי של הריבוזום על ידי קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן. היא החלה במאמציה בדרך זו עוד בשנות ה-70 של המאה ה-20, ובמשך שנים רבות נחשבו מאמציה לחסרי תקווה, ותוצאותיה הראשונות התקבלו בספקנות.
ב-1995 הציגה יונת את ממצאיה בכנס של קריסטלוגרפיה בקנדה. בשלב זה היה ברור שפענוח מדויק של מבנה הריבוזום הוא משימה אפשרית. מדענים, שחלקם התייחסו בספקנות לממצאיה של יונת עשור קודם לכן, התחרו בה כעת על הבכורה בתחום.
בשנת 2009 הוענק לעדה פרס נובל לכימיה על מחקרה פורץ הדרך בחקר הריבוזום.
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
לדעתנו, עדה יונת היא דמות מופת מהסיבות הבאות:
היא תרמה רבות מהידע שלה לעולם בזכות מחקרה בנושא מבנהו של הריבוזום, עליו זכתה בפרס נובל.ב נוסף, עדה יונת פרצה דרך בתור דמות נשית, מה שקשה בעולם של היום, למרות שמדענים רבים אמרו לה שלא תצליח. עדה זכתה בפרסים רבים, מה שמעורר השראה. מתוכם, פרס ישראל לשנת 2002 ובשנת 2007 זכתה בפרס פאול ארליך-לודוויג דרמשטטר, הפרס הגבוה ביותר בתחום הרפואה בגרמניה.
עדי גוזי
מאת: נועם שחק
בערב ראש השנה האחרון, שירה איסקוב ממצפה רמון הוכתה ונדקרה כמעט למוות על ידי בעלה. לאחר שבנה פלא בן ה-6 הסב את תשומת ליבה, שכנתה, עדי גוזי, גילתה אומץ, וניגשה אל הדירה הסמוכה, מנעה מהתקיפה האכזרית שיכלה להסתיים ברצח. חייה של שירה ניצלו.
בזכות תושייתה ונכונותה של עדי להתערב ולהיכנס לדירה שירה ניצלה.
עדי, בסיוע אביה ושכנים נוספים, עצרה את בעלה של שירה מלהמשיך במעשה המזעזע וקראה למשטרה. עד שהמשטרה הגיעה, עדי ישבה ליד שירה ושמרה עליה, ואף הבטיחה לה שתשמור על הבן שלה עד שהמשפחה שלה תגיע למצפה רמון ותאסוף אותו.
מדוע אני חושבת שצריך להיות רחוב על שמה?
אני חושבת שעדי ראויה לתואר דמות מופת וצריך להיות רחוב הקרוי על שמה מכיוון שעדי עשתה מעשה שלפי דעתי הוא מעשה חשוב מאוד, מעשה שראוי להערכה גדולה מאוד, מעשה שצריך להיות מסופר גם בבתי הספר.
לדעתי עדי זוגי היא דמות מופת מכיוון שדמות מופת היא דמות שעושה את המעשה הנכון גם אם לפעמים יש לו מחיר קשה, אבל היא יודעת מה נכון ומה היא צריכה לעשות. דמות מופת היא דמות שעשתה מעשה שהוא מעשה נכון לפי דעתה וגם אם לא כולם מסכימים איתה, היא יודעת שהיא עשתה מעשה נכון והיא מוכנה לשלם מחיר בשביל לעזור לאחר ולעשות את הדבר הנכון לדעתה.
דמות שהולכת עם הלב שלה ולא מקשיבה לכולם אלא היא נאמנה לעצמה.
ולמה עדי היא דמות מופת בשבילי?
כי עדי עשתה מעשה גבורה, היא הצילה משפחה שלמה, היא ישר פעלה והיא לא חיכתה שכוח משטרתי או כוח אחר יגיע ויעזור, היא ישר פעלה בלי לחשוב אפילו פעם אחת, היא ידעה את המטרה ופעלה.
רונה רמון
מאת: קים שמיע, סתו פלונסקר, אריאל לוי ורומי פלג
רונה רמון הייתה פעילת ציבור שקידמה מיזמים בתחום החינוך בישראל. בשנת 1998 עברה ליוסטון, וליוותה את בעלה אל"מ אילן רמון ז"ל, בשליחותו כאסטרונאוט הישראלי הראשון, ולאחר חזרתה לישראל, הקימה את "קרן רמון", שמטרתה היא להנציח את בעלה ובנה שנספה בתאונה, ולהעניק לבני הנוער ערכי מצוינות ומנהיגות. הייתה שותפה לייסוד כנס החלל על שם בעלה, כנס שמביא לישראל אנשים בכירים מתחום החלל, ומוקדש לפעילויות חינוך בתחום החלל.
בשנת 2016, במסגרת חגיגות יום העצמאות ה-68 של מדינת ישראל, השיאה משואה בטקס השאת המשוואות. ביוני 2018, כהוקרה על פעילותה קיבלה תואר "עמית כבוד" מטעם הטכניון, ובדצמבר 2018, לאחר פטירתה, ילדיה קיבלו בשמה את תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
מדוע אנו חושבות שצריך להיות רחוב על שמה?
אנו רואות ברונה רמון דמות מופת בגלל החוזק הנפשי שלה ותרומתה לחברה הישראלית, דרך הקמת "קרן רמון" המקדמת ערכים של מנהיגות ומצוינות בקרב בני הנוער ופעילויות חינוכיות נוספות.
רונה רמון
מאת: נועם קמפינסקי, עופרי ניסן ושאנל כהן
רונה רמון, הייתה פועלת ותומכת בילדים בחינוך הישראלי, לאחר מותה זכתה בפרס ישראל למפעל חיים.
בשנת 2016 הדליקה משואה לכבוד אילן רמון (בעלה) ואסף רמון (בנה) ששניהם נפלו בעיסוק הטייס. לאחר מותם הקימה את "קרן רמון", ששאפה והצליחה להקנות לדור הצעיר "מצוינות אקדמית, מנהיגות חברתית ותאוצה פורצת דרך" ופעלה לקידומם של בני נוער וילדים בישראל. קרן רמון הוקמה בעקבות בעלה ובנה של רונה, אילן רמון ז"ל (האסטרונאוט הישראלי הראשון) ואסף רמון ז"ל (אשר היה טייס בחיל האוויר).
בקרן רמון קיימים שלושה נושאים שבהם עוסקת העמותה - שניים מהם עוסקים בפיתוח מנהיגות וחינוך החלל והתחום השלישי עוסק בלפתח את תעשיית החלל בארץ ישראל.
מדוע אנו חושבות שצריך להיות רחוב על שמה?
רונה רמון עברה הרבה בחייה, היא איבדה את בעלה, את בנה, חלתה בסרטן אך למרות כל הקשיים היא לא וויתרה ואף תרמה למדינה. היא הקימה עמותה שנמצאים בה מאות מתנדבים. לא משנה כמה היה לה קשה, רונה המשיכה בכל הכוח גם להיות אמא, גם להיות מנהיגה ועדיין להישאר היא עצמה בכל הקושי.
רונה היא אישה חזקה, רונה הדליקה משואה בעקבות כל מה שעברה בחייה, זאת אומרת שגם המדינה מעריכה את מה שהיא עושה ותרומתה משמעותית בארץ ישראל, זה מדהים!
רונה רמון
מאת: אביב שרף ומעין אבירם
רונה רמון נולדה ב1 באפריל 1964, רונה נפטרה ב1 בדצמבר, 2018.
רונה היא מטפלת הוליסטית, רפואה הוליסטית, מהמילה היוונית "שלם", ברפואה ההוליסטית יש דגש מיוחד על טיפול עצמי, אורח חיים בריא, אכילה נכונה, הרגלי שינה נכונים, נשימה נכונה, שהות באוויר הפתוח והימנעות מסיכונים.
רונה הקימה את "קרן רמון", שבנתה רשת של אנשי חינוך , הפועלים ברחבי ישראל בכוונה לעורר השראה ולחנך בני נוער וסטודנטים, בהשראת דמותם של בעלה ובנה ז"ל, אילן רמון ואסף רמון.
רמון גם הייתה מעורבת בייסוד "כנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון", אשר מביא מידי שנה אסטרונאוטים ובכירים מסוכנויות חלל ברחבי העולם, לפעילות חינוך.
רמון הדליקה משואה ביום העצמאות ה68 של מדינת ישראל.
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
לדעתנו רונה היא דמות מופת וצריך שיהיה רחוב הקרוי של שמה מכיוון ש:
1) רונה המירה את הכאב מטרגדיה שחוותה עם מות בעלה ובנה, לדרכי עזרה לקהילה.
2) רונה הקימה את "קרן רמון" כדי שאנשים יכירו את סיפורם של בעלה ובנה, וילמדו על מנהיגות, תעופה וחלל, בדרך חינוכית, ויקבלו השראה.
3) רונה עזרה להקים את כנס החלל, שבו אנשים לומדים רבות על החלל, פוגשים אנשים בכירים בתעשיית החלל ולומדים מהם.
4) רונה פעלה מתוך רצון לעזור לאחרים, ולא להניב רווח כספי לעצמה.
רונה רמון
מאת: עומר קדמון והראל כרמי
רונה רמון ז"ל 2018-1964
רונה רמון פעלה רבות למען החינוך והנוער בישראל. הייתה נשואה לאילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי, שהחללית בה שהה התרסקה בחזרתה לכדור הארץ.
לאחר מותו ומות בנה, אסף רמון, הקימה את "קרן רמון", ששואפת להקנות לדור הצעיר מצוינות אקדמית ואשר הובילה שורה של מיזמים חברתיים חינוכיים דוגמת אולימפיאדות ותחרויות חקר בחלל, כ-15 מרכזי מדעים . היא חילקה מלגות לחוקרים מצטיינים. רמון טענה מספר פעמים כי "אין לי עניין בהקמת בניינים של אבן להנצחת אהוביי, אלא בהנצחה ברוח – באמצעות חינוך".
יחד עם פילנתרופים ובשיתוף סוכנות החלל הישראלית ייסדה את כנס אילן רמון הבינלאומי. כנס זה הפך לאבן השואבת של תעשיית החלל בישראל, והאורחים המגיעים אליו –סוכנויות חלל מהעולם, משקיעים וחברות ענק – טווים בו קשרים עסקיים וטכנולוגים עם תעשיית החלל בישראל.
בשנת 2013 היא פרסמה את הספר: "מעלינו רק רקיע" שכלל את היומנים של רמון, אירועים, מכתבים, זיכרונות, תצלומים, החלל ועוד
רונה רמון הייתה גם ממייסדי 'שבוע החלל הישראלי' – בו לוקחים חלק מידי שנה עשרות אלפי ילדים בכל רחבי הארץ.
בשנת 2016 נבחרה לשאת משואה בטקס הממלכתי בהר הרצל תחת הכותרת 'גבורה ישראלית', וכונתה: "שגרירת החלל הישראלית". בשנת 2018 זכתה לקבל תואר 'עמית של כבוד' מהטכניון, ובשנת 2019 ד"ר של כבוד מאוניברסיטת בן גוריון. ביום העצמאות 2019 זכתה בפרס ישראל למפעל חיים על עשייה חברתית יוצאת דופן.
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
רונה רמון הייתה דמות מופת מפני שלאחר מות בנה אסף ובעלה אילן בחרה להמשיך בחיים ותרמה רבות לחינוך וקידום בני נוער בישראל.
רונה רמון הקימה את "קרן רמון", קרן לפיתוח מנהיגות וחינוך לחלל בהשראת דמותם של אילן רמון ואסף רמון.
היא הייתה מעורבת ביסוד כנס החלל הבין לאומי על שם אילן רמון אשר מביא בכירים מסוכנויות החלל בעולם לפעילויות חינוך, לעידוד תלמידים ללימודי מדע וחלל.
רות דיין
מאת: רועי חיריק, איתמר גת ויהלי גזיאל
ב-1949 עבדה דיין כמדריכה חקלאית במושבי העולים החדשים בפרוזדור ירושלים.
היא וחוקרת הפולקלור-זהרה וילבוש הבחינו במיומנות הנשים בתחומי מלאכת היד וביצירותיהן.
שנה לאחר מכן הקימה את חוג הידידים של המרכז הרפואי שיבא - תל השומר, וכיהנה במשך שנים כנשיאת כבוד של החוג.
ב-1952 עזבה את פרויקט "אשת חיל" והתלוותה למשה דיין שנשלח לקורס מפקדים בכירים בבריטניה. שם החלה ללמוד אריגה וטווייה
מתוך מטרה להמשיך בעבודה זו עם שובה לארץ.
שנה לאחר שובה לישראל, ב-1954, בעידוד ובתמיכה של שרת
העבודה, גולדה מאיר, ושל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, טדי קולק,
הפך הפרויקט לחברת הלבשה ורקמה ממשלתית בשם "משכית".
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
רות דיין היא דמות מופת מכיוון שהיא הייתה פעילה בארגונים רבים למען שלום, נשים, חולים, עולים ובני מיעוטים, היא השפיעה על החברה והקימה את חוג הידידים של המרכז הרפואי שיבא - תל השומר, וכיהנה במשך שנים כנשיאת כבוד של החוג.
היא הייתה חברת המועצה הציבורית של יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם.
במשך עשרות שנים ייסדה והייתה פעילה בארגונים רבים למען עולים חדשים, חולים והדו-קיום בין ערבים ליהודים. על מאמציה לקירוב לבבות בין יהודים לערבים קיבלה ב-1994 "דוקטור לשם כבוד"- (הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם, התואר מוענק לאות הוקרה על הישגים בתחום המדע, על תרומה מיוחדת לחברה או על תרומה כספית נכבדה) מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וב-2010 קיבלה את התואר מאוניברסיטת חיפה.
בשנת תשס"ב קיבלה את פרס "יגאל אלון"- (מעשה שהם מופת לעשייה חלוצית ותרומה ליצירה ולחברה בישראל. זוכי הפרס נבחרים על ידי ועדה מיוחדת) מטעם "עמותת דור הפלמ"ח".
שולמית אלוני
מאת: תום טלר
שולמית אלוני 2014-1927 הייתה פעילה חברתית, חברת הכנסת ושרה בממשלת ישראל. היא התחילה את פעילותה הפוליטית במפא״י, בנוסף שולמית הקימה את מפלגת 'רצ' – התנועה לזכויות האזרח ולאחר מכן הנהיגה את המפלגה מרצ. שולמית אלוני הייתה מזוהה כלוחמת למען זכויות האדם וכדוברת בולטת של מחנה השמאל בישראל. כלת פרס ישראל לשנת תש״ס על תרומה מיוחדת למדינה ולחברה.
במסגרת פעילותה הפוליטית עסקה בנושאים הבאים: זכויות האדם ושיפור מעמד האישה, נלחמה למען מדינת רווחה, נגד כפייה דתית, ולמען הקמת מדינה פלסטינית על בסיס פשרה טריטוריאלית.
לפני שנכנסה לתחום הפוליטיקה אלוני ערכה והגישה במשך שמונה שנים שלוש תוכניות רדיו פופולריות שעסקו בזכויות האזרח ובצרכנות. היא כתבה כמה ספרים, בהם ספר האזרחות הראשון במדינת ישראל. אלוני הייתה גם בעלת טור שבועי בעיתון ״ידיעות אחרונות״ ובשבועון ״לאישה״ במשך 22 שנים.
מדוע אני חושב שצריך להיות רחוב על שמה?
שולמית אלוני דמות מופת משום שפעלה למען המיעוט בחברה, עניים וכל מי שהרגיש נפגע מפעילות הממשלה. אלוני נאבקה למען זכויותיהם של הפלסטינים. לדעתה של אלוני מדינת ישראל צריכה לחזור להיות מדינת רווחה (מדינה שדואגת לאזרחים שלה) ולגלות סולידריות כלפי מעוטי היכולת.
אלוני נאבקה נגד כפייה דתית . אלוני דרשה להוציא מהרבנות את האחריות הבלעדית למעמד האישי ונאבקה נגד החקיקה הדתית, בין היתר חיתנה בנישואים אזרחיים זוגות שלא הרשו להם להתחתן ברבנות.
אלוני נאבקה בעד שיפור מעמד האישה באמצעות חקיקת חוקים למניעת אפליית נשים ולחיזוק מעמדן. אלוני ניסתה לקדם שלום בין הישראלים לפלסטינים.
שחר פאר
מאת: אורי וייסבלום, עמרי הזלקורן, נועם נרדי וינאי רול
שחר פאר הייתה שחקנית טניס בינלאומית, שהביאה הרבה הישגים למדינת ישראל. בנוסף לכך, היא הגיעה למקומות גבוהים בתחרויות בינלאומיות. הישגיה כוללים: ניצחונות בתחרויות, גביעים, מקומות גבוהים ועוד. שחר פאר היא בין השחקניות הכי טובות בישראל.
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
לדעתנו שחר פאר היא דמות מופת וצריך להיות רחוב קרוי על שמה מכיוון שהיא ספורטאית מעולה והיא רצתה להגיע להישגים גבוהים.
כבר מגיל קטן שחר פאר התחילה לשחק בטניס ומאז טניס הפך לחלק משמעותי בחייה.
אפשר ללמוד משחר פאר שכמו שהיא הגיע להישגים מרשימים ולא ויתרה על חלומה והגיעה לאחד מהמקומות הכי גבוהים בטניס העולמי אפשר ללמוד מכך שהיא הצליחה ולא ויתרה אז גם אחרים יכולים להצליח ולהגשים את החלומות שלהם.
שחר פאר הייתה הישראלית הראשונה שהגיעה לגרנד סלאם הנמצא באוסטרליה שזו אחת התחרויות הטניס הגדולות בעולם והגיעה לחצי הגמר לאחר שהפסידה לסרינה ויאלימס.
שרה אהרונסון
מאת: אריאל אהרוני ודפנה ברקאי ברומברגר
שרה אהרונסון הייתה מראשי מחתרת ניל''י, שפעלה למען הבריטים למטרת הבסתם של הטורקים ששלטו באותה עת בארץ ישראל וקידום הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, הטורקים שלטו במדינת ישראל (וגירשו את הארמנים) שרה אהרונסון הזדעזעה מהמראות הנוראיים והיחס כלפי הארמנים שנמצאים תחת שליטתם של הטורקים וכך החלה לפעול מחתרת ניל''י שהוקמה על ידי אחיה אהרון וחברם אבשלום פיינברג למען סיוע הבריטים לכבוש את מדינת ישראל מידי הטורקים וכך התייסד הארגון הפרו- בריטי הגדול ביותר במזרח התיכון. בארגון זה אהרונסון פיקחה על העברת הזהב שנתרם מארצות הברית ליישוב היהודי, שסבל ממחסור כלכלי ומרעב.
בשנת 1917 בשל היעדרם של עמיתיה לסגל ניהלה אהרונסון יחד עם יוסף לישינסקי את פעולותיה של רשת הריגול והעבירה מידע לסוכנים בריטים. המידע הועבר באמצעות אוניית ריגול בריטית קטנה ששימשה להעברת מידע לבריטים.
אהרונסון הקריבה רבות למען מדינת ישראל כאשר נתפסה אחת מיוני הדואר שנשלחה על ידי אהרונסון עם מסר לבריטים, הטורקים החלו לחשוד בקיום רשת ריגול יהודית. אהרונסון סירבה לברוח מארץ ישראל דרך הים, כפי שיעצו לה הבריטים, אלא נשארה נאמנה לעמיתיה לסגל, אך הטורקים גילו את מחתרת זו ותפסו את אהרונסון ועמיתיה לסגל. הם עינו אותה ימים ספורים, אך היא אינה גילתה את סודותיה לטורקים. לבסוף התאבדה אהרונסון בעזרת אקדח שהוסתר בסליק במשקוף הדלת על מנת להימנע מעינויים נוספים.
מדוע אנו חושבות שצריך להיות רחוב על שמה?
לדעתנו שרה אהרונסון היא דמות מופת וצריך להיות רחוב הקרוי על שמה מכיוון שדבר ראשון תכונותיה היו דבר ראוי להערכה. היא הייתה אישה אמיצה, חכמה, בעלת כבוד עצמי ובעלת כבוד רב לקרובים לה ולארץ ישראל. היא גם דמות מופת בגלל הדברים שעשתה. שרה אהרונסון הייתה מרגלת עבור ניל''י (''נצח ישראל לא ישקר'') בכך שהעבירה מידע רב למארגני ניל''י ובכך שסיכנה את חייה בכל פעם שעשתה זאת. היא גם פיקחה על העברת הזהב שהגיע כתרומה מארצות הברית ונתרם ליישוב היהודי שסבל ממחסור ומרעב. היא גם עשתה את המעשה הבלתי יתואר והתאבדה רק כדי שהעות'מאנים לא יצליחו להוציא ממנה מידע על ניל''י. היא הייתה לדעתנו אחת הנשים הכי אמיצות שיש.
שרה אהרונסון
מאת: איתי בליזובסקי ורן הר זהב
שרה אהרנסון פעלה בארגון ניל"י (נצח ישראל לא ישקר) ארגון מחתרתי ישראלי, שהקימו אחיה
אהרן אהרונסון וחברם אבשלום פיינברג.
ארגון ניל"י עסק בריגול בשביל הבריטים נגד הטורקים , כדי לעזור לבריטים לכבוש את ארץ ישראל מידי הטורקים.
שרה פיקחה על העברת הזהב שנתרם מארצות הברית ליישוב היהודי שסבל ממחסור כללי ומרעב .
שרה נתפסה על ידי הטורקים שכלאו אותה ועינו כדי שתספר את התוכניות הסודיות והפרטים הסודיים.
שרה לא נכנעה ולא הסכימה לשתף אותם במידע למרות כל הסבל.
כאשר הטורקים הכניסו אותה לכלא הם בקשו ממנה להביא את בגדיה, ואז היא עשתה
כאילו היא מתקלחת, פתחה את המים והוציאה ממחבוא רובה וירתה בעצמה.
היא נפטרה מפצעיה כעבור 3 ימים.
שרה אהרנסון הונצחה בבית שבו גרה והתאבדה , שהפך למוזיאון המספר את
תולדות בני משפחת אהרונסון ותולדות מחתרת ניל"י.
ספרים רבים נכתבו על פועלה של שרה ואנשי מחתרת ניל"י.
מדוע אנו חושבים שצריך להיות רחוב על שמה?
שרה אהרונסון נחשבת דמות למופת כי -
היא פעלה רבות למען ישראל לקחה את הסיכון והצטרפה לארגון המחתרת- ניל"י.
כשהיא הצטרפה היא ידעה שזה מאוד מסוכן אבל לא פרשה, כי היא הייתה אמיצה
ורצתה לעזור לדורות הבאים , עד כדי כך שבמקום לגלות סודות על ניל"י היא הקריבה
את עצמה ובחרה למות .
היא תרמה רבות למען המדינה, פעלה עם חבריה נגד השלטון הטורקי,
וסיפקה מידע לבריטים כדי שבסופו של דבר תהיה לנו מדינה .
היא חשבה על החברה יותר מאשר על עצמה.
שרה אהרונסון
מאת: אלכס דובינסקי
שרה נולדה ב1890 בזכרון יעקב. בצעירותה התחתנה ועברה להתגורר בטורקיה. ב1914
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה החליטה לחזור לארץ מולדתה ובדרך נחשפה
למעשה טבח שביצעו הטורקים בארמנים ואלה גרמו לה להבין שהיא חייבת להילחם
בשלטון הטורקי בכל מחיר.
בתחילה עבדה עם משפחתה בחקלאות ולאחר מכן הצטרפה לארגון ניל"י אשר הוקם
בשביל לעזור לבריטים. הארגון העביר ידיעות בעזרת יונים אל הבריטים. ב1917 הטורקים
גילו יונה של ניל"י והצבא הטורקי הקיף את זכרון יעקוב ולכד את שרה. היא עברה עינויי
תופת והחזירה בשתיקה. כאשר שרה עמדה לעבור לדמשק ירתה בעצמה ונפתרה לאחר
שלושה ימים. מאוחר יותר גילו מכתב שבו כתבה "אנו הקרבנו את עצמנו אבל הצלנו את
העם, גאלנו את הארץ"
מדוע אני חושב שצריך להיות רחוב על שמה?
שרה אהרונסון הינה דמות מופת כי היא הייתה מוכנה להקריב את החופש שלה בשביל החופש של העם. גם כשעינו אותה היא לא סיפרה שום דבר.
בסוף היא הייתה מוכנה אפילו להקריב את החיים שלה בשביל להציל את העם.
תרצה בורנשטיין
מאת: ליאן יבלונקה, ענבר ווייס, נעמה סיון ואלה רוזנבלום תם
בחרנו בתרצה בורנשטיין יקירת העיר תל אביב.
תרצה בורנשטיין נולדה בתל אביב 1933 בשכונת פלורנטין יחד עם משפחתה. תרצה הייתה חניכה של מכבי ישראל (ארגון הספורט הוותיק בישראל. הוא קיים מעל 100 שנים).
תרצה שירתה בגדנ"ע (ארגון ישראלי לחינוך טרום צבאי) ומנדט הבריטי העבירה הודעות "קשר" בעזרת אופניים. ב- 1951 התגייסה תרצה לצה"ל, בתקופה זו שירתה בבית הספר לשריון עד 1953.
גם היום היא פעילה במועצת בית הספר. 35 שנים עבדה תרצה בתנועה הקיבוצית. לאורך כל חייה מתנדבת תרצה בארגונים ופרויקטים לטובת רווחת תושבי תל אביב יפו.
תרצה עזרה לנוזהא קצב למען איכות הסביבה. היא התנדבה שנתיים בפרויקט פלורנטין, שמטרתו הייתה לחדש את פלורנטין. יחד איתה, התנדבו אסתר שור ודוד ארגמן. בזכות הפרויקט פלורנטין זכתה לפריחה מחודשת.
תרצה התנדבה בהסתדרות הגמלאים וארגנה פעילויות להנעת הגמלאים. היא עזרה לחיילים בודדים וקשישים בזמן שהשתתפה בפרויקט " עם יפה עם אחד" היא התנדבה במשחקי המכביה של 2005.
תרצה השתתפה בפרויקט תל אביב 100 ויחד עם כל זה, עדיין נשאר לה זמן לשיר במקהלת יצחק גרציאני 35 שנה.
מדוע אנו חושבות שצריך להיות רחוב על שמה?
ענבר: תרצה בורנשטיין נחשבת לדמות מופת מכיוון שתרצה התנדבה בכל חייה בפרויקטים וארגונים שונים.
לקחה חלק משמעותי בצה"ל, ובנוסף היא עזרה לקשישים ולחיילים בודדים ותרמה משמעותית לעיר תל אביב יפו.
נעמה: לדעתי תרצה בורנשטיין נחשבת לדמות מופת מכיוון שהיא השתתפה בהרבה פרוייקטים ועזרה למדינת ישראל.
אלה: לדעתי תרצה היא דמות מופת מכיוון שהיא השפיעה, עזרה ותרמה לחברה גם כשזה לא היה פשוט.
ליאן: לדעתי תרצה בורנשטיין נחשבת לדמות מופת מכיוון שהיא השתתפה בהמון פרויקטים שונים ואפילו עזרה בתקופת המנדט הבריטי.